נכסי קריירה

 נכסי קריירה  – בית משפט העליון כיום הכיר כחלק מחלוקת רכוש בין בני זוג בזמן פירוד

המונח נכסי קריירה משמעותו היא כושר השתכרות הנובע מנכסים שאינם ניתנים לקימוט כספי, אינם מוחשיים שצבר אחד מבני הזוג במהלך תקופת הנישואין לדוגמא: תואר אקדמי, מוניטין, דרגה מקצועית ועוד. פועל יוצא הוא שדרוג משמעותי בהשתכרות אחד מבני הזוג אשר לעיתים גורם לפער משמעותי בהשתכרותם בעוד שהצד השני ויתר על קידום בעבודה או על רכישת מקצוע לטובת התפתחות וצמיחה אישית ומקצועית של בן הזוג השני שאיפשר לו לעשות כן.

בעקבות פס”ד בבית משפט העליון בע”מ 4623/04  הוכרה באופן חד משמעי הזכות של בן הזוג בנכסי קריירה וכי אינו רואה כל סיבה שנכסי קריירה לא יהוו נכס בר חלוקה וכי הכללים של הלכת השיתוף יחולו אף על נכס מסוג זה ובלשון בית המשפט העליון מפי כבוד השופט ריבלין:

“הלכת השיתוף מורה אותנו כי בני זוג המקיימים חיי-זוגיות תקינים – נכס שרכשו במאמץ משותף חזקה שהוא שייך לשניהם בחלקים שווים. לאור הדברים שאמרנו, והדברים שעוד נאמר, איננו רואים טעם של ממש מדוע – על דרך הכלל – לא להחיל את ההיגיון הגלום בחזקה זו גם על ההנאה מ”נכסי קריירה”. ברי, כי המונחים “שיתוף” ו”בעלות” אינם חלים במלוא היקפם על “נכסי קריירה”. אין בן הזוג האחד בבחינת “בעלים” של מקצת מכושר ההשתכרות של בן הזוג האחר. ענייננו אינו בהחלת חזקת השיתוף כפשוטה, אלא בבחינת התוצאות הנובעות מן ההיגיון הגלום בה ביחס ל”נכסי הקריירה”. כפי שעוד יוסבר, לפי דרכה של הלכת השיתוף, אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותו”.

 

 

הנימוק המרכזי בעד חלוקתם של “נכסי קריירה” בין בני הזוג נובע מטעמים של שוויון וצדק.

 

הרציונאל אומר כי אם אחד מבני הזוג שקד וגידל את הילדים וטיפח את התא המשפחתי (להלן “בן הזוג הפנימי”) בעוד האחר יצא לעבוד מחוץ לבית וטיפח את מקצועו, עסקו וכיו”ב (להלן “בן הזוג החיצוני”) באופן כזה שבעת הפרידה יכולת ההשתכרות של זה שיצא לעבוד מחוץ למשק ביתו היא גבוהה  באופן משמעותי מבן הזוג הפנימי הרי שאי חלוקת נכסי הקריירה תגרום לעיוות וחוסר צדק כלפי בן הזוגי הפנימי.

 

כאמור וכדי שנכסי קריירה יהוו נכס בר חלוקה או בר איזון עליהם להתגבש למסה קריטית.  כלומר פער ההשתכרות בין בני הזוג צריך להיות משמעותי. כך למשל בעניין בע”מ 4623/04 הנ”ל דובר על בעל שהוא רואה חשבון בעל משרד עצמאי לראיית חשבון ובאישה שהיא יועצת חינוכית. בית המשפט לענייני משפחה קבע באותו עניין כי כושר ההשתכרות הגבוה של הנתבע נרכש עקב מאמץ משותף של בני הזוג כאשר האישה תורמת למאמץ המשותף הזה בכך שהיא שיחררה את הבעל מדאגה למשק הבית ולגידול הילדים ואפשרה לו לפתח את הקריירה שלו כרואה חשבון עצמאי.

 

דוגמאות מן הפסיקה בכל הנוגע ל-“נכסי קריירה”

בעניין פלונית נגד פלוני פ”ד שנתן על ידי בית הדין הרבני הגדול ביום 3.6.09 הכיר בית הדין הרבני הגדול בחובה לחלוקתם של נכסי קריירה שצברה האישה בקבעו כי יש לחשב את ערכם של מקצוע המשפטים של הדרגה של האישה וכן את מקצוע ההסמכה כמורה שנרכשו בתקופת נישואי הצדדים וכי מהערכת השווי ינוכו דמי הלימודים שהאישה קבלה מהוריה והבעל יקבל מחצית מהיתרה.

 

בעניין עמ (חיפה) 740/08 פלוני נגד פלונית  מיום 6.11.08 כבוד הנשיאה וסרקוג  החילה על המקרה דנן על דרך ההשוואה את ההלכה שנקבעה באשר לזכותה של בת זוג ב”נכסי קריירה” של בן זוגה ב בע”מ 4623/04, כתמונת הראי של עתודה כלכלית עצמאית שיכולה הייתה האישה המערערת להבטיח. בעניין זה נקבע כי יש ליתן למערערת פיצוי על הפער ביחס למערער שנוצר בתקופת התמקדותה והשקעתה במרחב הביתי – בגידול בנותיהן המשותפות, טיפול בצרכי המשפחה, דאגה לבית, וזאת בצד עבודתה לעזרת המשיב ואביו בעסק המשפחתי.  בית המשפט מאשר כי “קיים קושי בהערכת נזק וקביעת גובה הפיצוי, שעה שאין מדובר בנזקים מוחשיים, ואולם בדומה להערכת נזק שאינו נזק ממון בדיני הנזיקין, הקושי בהערכת הנזק אינו מאיינו (מבטלו- הבהרה שלי ל.ק.) , ויש מקום שבית המשפט יעריך את גובה הפיצוי על דרך האומדנא תוך שנלקחים בחשבון מאפיינים שונים של בני הזוג, אופיו של הקשר הזוגי ושאר נתונים רלוונטיים, אשר שילובם יוכל ללמד על גובה הפיצוי הראוי. בין אלו ניתן למנות את משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני הזוג, תרומתה של בת הזוג להתפתחותו המקצועית של בן הזוג ולחוסן הכלכלי של המשפחה, אופק ההשתכרות של בני הזוג, צבירת ניסיון ועוד כהנה”. בעניין זה נפסקו לאישה פיצויים בסך של 200,000 ₪ בגין חלקה בנכסי הקריירה של האיש.

 

אציין, כי חרף העובדה כי בית משפט העליון הכיר בנכסי קריירה כ”נכס” אשר יש לאזנו בעת חלוקת רכוש עדיין מדובר ב”נכס” לא מוחשי ויש להעריכו בבחינת אומדן כאמור, ישנו קושי לעמוד בנטל הרובץ על הטוען אותו וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו לכן, בטרם תטענו טענה זו ויתכן ותצטיירו כ”סחטנים” בעיני בית משפט יש להתייעץ עם עו”ד המומחה בתחום דיני המשפחה להכוונה מעשית נכונה ומדויקת.

Date

אפריל 25, 2013

Client

Category

דיני משפחה