שאלות & תשובות

מתי ובאילו נסיבות ניתן יהיה להגיש לבית המשפט תביעה להקטנת מזונות?

תביעה להקטנת מזונות ניתן להגיש לבית המשפט רק כאשר קיים שינוי נסיבות מהותי במצבו של משלם, דוגמא לשינוי נסיבות מהותי יכולה להיות הולדת של ילד נוסף למשלם המזונות מאישה אחרת.

האם החיוב במזונות מתחלק בין הצדדים כאשר המשמורת היא משותפת?

כאשר המשמורת משותפת, האב ישא רק במחצית המזונות שהיו נפסקים אילו היו הילדים במשמורת מלאה של האם.

האם עצם העובדה שאישה נישאת מחדש, מורידה מחובתו של בעלה לשעבר לשלם מזונות עבור ילדיהם שנותרו במשמורתה?

התשובה היא חד משמעית לא! שכן אב מחויב בתשלום מזונות ילדיו, בלי קשר לעובדה שגרושתו נישאה בשנית.

האם ניתן להפעיל סנקציות כנגד אב המסרב לפגוש את בנו הקטין?

לא, אי אפשר לכפות על אב לפגוש את בנו הקטין, אולם ניתן יהיה לתבוע ממנו תשלום הקרוי תשלום בגין דמי טיפול מאחר ובעקבות סירובו לפגוש את ילדו הקטין על פי הסדרי ראיה שנקבעו, גודל נטל הטיפול של האם. בנוסף במידה ולקטין יגרמו נזקים נפשיים כתוצאה מסירובו של האב לפגוש אותו, תוכל האם להגיש גם תביעה להגדלת מזונות לשם מימון פסיכולוגים עבור ילדה הקטין.

מהי משמורת משותפת?

זהו מונח משפטי, לפיו, שני ההורים חולקים בזמני השהייה שלהם עם הילדים המשותפים, כאשר כל אחד מההורים נושא באחריות משותפת בכל הנוגע לטיפול בילדים וגידולם, על כל המשתמע מכך. על מנת שבית משפט לענייני משפחה יפסוק על קיום משמורת משותפת יש לעמוד בשני מבחנים: האחד מגורי כל אחד מההורים בסמיכות להורה האחר וקיום תקשורת סבירה בין ההורים. יש לזכור כי במקרים בהם מתקיימת משמורת משותפת הרווח העיקרי הוא של הילדים, אשר נהנים מקשר קרוב, יציב וקבוע עם כל אחד מההורים, אך יחד עם זאת, במקרים בהם מתקיימת משמורת משותפת נוצר מצב שבו לילדים יש שני בתים עיקריים, מצב שעלול להביא לתסכול יתר אצל ילדים (שכיחת חפצים בבית אחד ההורים, שיעורי בית, נעלי ספורט לבית ספר ועוד…) ולכן חשוב ביותר שההורים יקיימו ביניהם תקשורת טובה, על מנת שהילדים לא יפגעו מחלוקת הזמנים בין שני בתי ההורים.

האם משמורת משותפת של שני ההורים תשפיע על גובה מזונות הילדים?

כן.  במהלך השנים האחרונות נכתבו מספר פסקי דין בעניין חבות האב וגובה דמי המזונות כאשר מתקיימת משמורת משותפת, מהם ניתן ללמוד כי קיימות דעות רבות המביאות למסקנות שונות במקרים דומים. אין להתעלם מכך שהפחתת שיעור המזונות או קביעה כי האב פטור מחובת תשלום מזונות ילדים לידי האם, טומן בחובו חשש כי משמורת משותפת עלולה להיחשב ל”כדאית” יותר מבחינה כלכלית, ובכך, ייווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין הורים בעניין משמורת הילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להפחית את גובה דמי המזונות ותוך שבלהט המאבק והסכסוך בין ההורים, תישכח טובת הילדים. לפיכך, על בתי המשפט לענייני משפחה לעמוד על המשמר ולוודא כי בכל מקרה ומקרה, אישור הסדר משמורת משותפת יענה באופן מלא אחר טובת הילדים וצורכיהם

כיצד בני זוג אשר אינם משתייכים לאותה דת יכולים להתגרש?

על הצדדים או על הצד המעוניין להגיש תביעה להתרת הנישואין לבית המשפט לענייני משפחה אשר באזור מגוריהם, אשר יבחן את השתייכותם הדתית ויפנה לעיתים את בקשתם לבתי הדין הנוגעים בדבר בכדי לבדוק האם יש צורך בגירושין גם על פי הדין הדתי. במידה והתשובה לכך חיובית, תופנה התביעה לאותו בית הדין על מנת שיתיר את הנישואין. במידה ותשובת בית הדין הנוגע בדבר שלילית, ביהמ”ש לענייני משפחה יתיר את הנישואין.

איזה דין יחול על התרת נישואין כאשר האישה היא יהודיה השוהה בישראל והבעל הוא נוצרי השוהה באנגליה?

הדין שיחול הוא הדין של המקום בו נערכו הנישואין. כמו כן, ניתן יהיה לנהל את הליך התרת הנישואין בישראל למרות שזו תיעשה לפי הדין הזר ואין הכרח בנוכחות הפיזית של בן הזוג.

כיצד יתגרשו בני זוג יהודים אשר נישאו בנישואין אזרחיים בחו”ל?

הליך גירושין של בני זוג יהודים יתקיים בבית הדין הרבני, שבאזור מגוריהם.

כיצד יכול בעל להבטיח את הדירה שהוריו קנו לו לפני נישואיו?

הבעל יוכל לערוך הסכם ממון עם אשתו, אשר לפיו האישה מסכימה לכך שהדירה לא נכללת ברכוש המשותף שלהם. יחד עם זאת חשוב לציין כי, גם אם הסכם כזה לא ייחתם על ידי הצדדים, חוק יחסי ממון קובע במפורש כי נכס שניתן במתנה לאחד מבני הזוג שייך, אך ורק למקבל המתנה.

האם תגמולים אשר לא נוצרו ממאמץ משותף לרבות תגמולים בגין נכות, או פיצויים כבן למשפחה שכולה, הינם כספים משותפים, אשר יש לחלקם בין הצדדים במידה והם מחליטים להתגרש?

לא, תגמולים מעין אלו שתוארו הם אינם תגמולים ברי חלוקה בין הצדדים בעת הגירושין זאת בהתאם לחוק אבל אם יוכח כי כספים אלו היו לצורך כלכלת הבית ומקבל הגמלה ראה בכך רכוש משותף והעבירם לחשבון המשותף של בני הזוג יכול להיות מצב שביהמ”ש יראה כי יש לחלק את אותם הכספים בין בני הזוג.

אשתי צוברת פנסיה במשך 25 שנים. אני עצמאי והעסק שלי נפל. אין לי זכויות צבורות, מה הדין בעניין הזה?

זכויות שנצברו הן על שמך והן על שם אשתך מתחלקות ביניכם בחלקים שווים, ממועד גמילתה של כל זכות וזכות. לגבי העסק שנפל, יש לבחון את יש לעסק זכויות/חובות וגם הם צריכים להתחלק ביניכם בחלקים שווים.

אבא שלי קנה דירה מלפני נישואיו עם אמי, האם הדירה שייכת גם לאמי?

רכוש שנצבר מלפני נישואין שייך לאותו הצד שרכש את הרכוש. במקרה שיש הסכם ממון, ההסכם קובע. במקרה שלא, קיימים מקרים שבהם הדירה מלפני נישואין נקנתה לפני זמן רב, שאולי הוריך שילמו עליה יחד משכנתא, אולי הדירה השביחה עצמה, אולי הדירה הזו משמשת אותם כדירת מגורים, לכל אחת ואחת מהשאלות שהצגתי יש השלכה על הבעלות בדירה. קרי, העובדה שהיא הרכשה מלפני נישואין ונרשמה על שם אביך, אינה סוף פסוק.

האם אישה יכולה לתבוע יותר מ- 50% מהרכוש המשותף שנצבר בעת איזון המשאבים?

סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון התשל”ג קובע כי ניתן לחלק את הרכוש של הצדדים בצורה לא שוויונית בין בני הזוג כאשר בית המשפט רואה שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, על כן סעיף זה הינו פרוץ ונתון לשיקולו של ביהמ”ש.

נפסק זה מכבר כי אישה קיבלה למעלה מ- 50% מרכוש הצדדים בעת איזון המשאבים מאחר והוכח לביהמ”ש כי האישה, לאורך כל החיים המשותפים עם בן זוגה, עבדה ותרמה תרומה ניכרת לרכוש המשותף ואולם בן זוגה מרבית שנות חייהם המשותפים היה מובטל.

מתי כדאי לפנות לבין דין רבני ומתי לבית משפט?

בישראל פועלות במקביל שתי ערכאות בנושאי גירושין, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. נושא הגירושין (סידור הגט) נמצא בסמכות בלעדית של בית הדין הרבני, אך ישנם נושאים נוספים שקשורים לגירושין (כגון משמורת ילדים, מזונות אישה, חלוקת רכוש) שנמצאים בסמכות מקבילה גם לביהמ”ש לענייני משפחה וגם לבית הדין.

בנושאים אלו, הקדמת הגשת תביעות יכולה לקבוע היכן ינוהלו ההליכים. בעקבות מצב זה נוצר “מרוץ” בו כל אחד מהצדדים מנסה להקדים את בן זוגו כדי לרכוש סמכות בערכאה לבחירתו.

המיתוס, לפיו לנשים כדאי ועדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעוד שלגבר עדיף לפנות לבית הדין הרבני אינו נכון בכל מקרה! יש מקרים שבהם עדיף לאישה דווקא לקבל סעדים מבית הדין הרבני. כך לדוגמא אישה שרוצה להמשיך להתגורר בביתה יכולה לקבל סעד זה רק בביה”ד הרבני באמצעות “צו למדור ספציפי” שיאפשר לה להמשיך לגור בביתה.

מיתוס דומה קיים לגבי גברים שמקבלים המלצה מקרובים וחברים לרוץ להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני. לא תמיד יהיה נכון לגבר מבחינה אסטרטגית להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני. כך למשל גבר שבגד באשתו ואף עזב את הבית עלול להיות מחויב בתשלום מזונות לאשתו ואף חיוב בכתובתה עקב דרישתו להתגרש.

אחד התפקידים המרכזיים שלי כעו”ד לדיני גירושין ומשפחה שלך הוא לפנות לערכאה המשפטית שתשרת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים שלך בהתאם למצב הייחודי לך.

 

האם יש דרך להתנגד לצוואה?

ניתן להתנגד לצוואה, אך כמובן שצריך סיבה מבוססת היטב לשם כך.

כדי למנוע קיומה של צוואה צריך להגיש לבית המשפט התנגדות לצוואה ולפרט בה את הנימוקים מדוע אין לקיים את הצוואה, שהינה רצונו האחרון של המצווה. נימוקים להתנגדות יכולים להיות לדוגמא: חשש שהצוואה הקיימת נערכה או נחתמה שלא כדין בגלל זיוף חתימה, השפעה בלתי הוגנת על המצווה תוך ניצול מצבו הנפשי או הגופני של המצווה, קיומן של מספר צוואות שסותרות האחת את השנייה ולא ברור מה היה רצונו האמיתי של המצווה.

במקרים כאלו במידה ובית המשפט מקבל את ההתנגדות ואין צוואה חוקית אחרת בתוקף, ההורשה של העיזבון תהיה על פי דין, בהתאם לחוק הירושה.